החלטה בתיק מ"ת 19513-06-12

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. נגד המשיב הוגש כתב אישום ובו שלושה אישומים שונים, בהם מיוחסות למשיב שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן.

על-פי האמור באישום הראשון, ביום 4.1.12 סיפק המשיב לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש, "אצבע" במשקל 4.001 גר' תמורת 100 ש"ח. על-פי האמור באישום השני, סיפק המשיב לסוכן "בוף" במשקל נטו של 0.538 גר' ללא תמורה, כשלדבריו הדבר ניתן כפיצוי על כך שלא ענה לטלפונים של הסוכן בשל כך שלא זיהה. על-פי האמור באישום השלישי, ביום 4.2.12 סיפק המשיב לסוכן סם מסוג הידרו במשקל 7.4 גר' תמורת 600 ש"ח.

בתיק זה הייתה הסכמה לראיות לכאורה, והמשיב נשלח לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן. תסקיר שכזה הוגש לבית-המשפט ובסופו המלצה להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר באשקלון, בפיקוח דודתו, אביו, אחיו של המשיב ובת-זוגו.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 5.7.12 עתר ב"כ המשיב לקבל את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרורו לחלופה המוצעת. לדבריו, המדובר במי שבינו לבין הסוכן היכרות רבת שנים, כאשר במסגרת זו המשיב טוען שאף קנה מן הסוכן סמים מסוג חשיש. בשל אותה היכרות ושימוש בסם נרקמה מערכת יחסים בין השניים אשר במסגרתה המשיב חש צורך לסייע לכאורה לסוכן, אשר כפי שעזר לו בעבר כעת מבקש לעזור לו, בהספקת סם. חיזוק לכך שמדובר יותר באספקת סם על בסיס חברי ולא סוחר סם מובהק אשר ממנו נשקפת מסוכנות רבה מוצא ב"כ המשיב בכך שבעסקה כאמור באישום השלישי המשיב קונה לעצמו סמים וחצי מספק לסוכן, דבר אשר אף עולה בשיחה שקדמה לעסקה.

מכל אלו מבקש ב"כ המשיב ללמדנו כי מדובר במי שנמצא במדרג הנמוך של הסחר בסם, כאשר את אותן עסקאות יש לראות יותר כעסקאות על בסיס היכרות אישית חברתית, ולא למטרות רווח כלכלי. עוד הפנה לכך שניסיונות נוספים לבצע עסקאות עם המשיב לא צלחו, בין היתר נוכח כך שהמשיב אינו אוחז בפלאפון. המשיב הודה במשטרה, משתף פעולה, וזהו מעצרו הראשון, כאשר זה עתיד להתחתן עם חברתו שנמצאת בשלבי היריון ראשונים.

ב"כ המבקשת מנגד סבור כי אין מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופה. המדובר במי שזהותו לא נחשפה באקראי, אלא בהיותו חלק מיעדי המבצע. משיחות הטלפון שקיימות בתיק ותמלולן ניתן ללמוד על מעורבות גבוהה של המשיב בעולם הסמים. מעבר לכך, גם החלופות עצמן אינן ראויות, אינן מודעות למידת מעורבותו של המשיב בעולם הסמים, ועל כן ביקש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו.

בפתח ההחלטה יאמר סופה: לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את התסקיר ואת חומר החקירה שהובא לעיוני הגעתי לכלל מסקנה כי באופן עקרוני, עניינו של המשיב יכול וייכנס לגדרם של אותם חריגים שנקבעו בפסיקה שמאפשרים שחרור בעבירות של סחר בסם, יחד עם זאת לא מצאתי את החלופה הקונקרטית שהוצגה בפניי ככזו שיש בה כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

כאמור, ועל כך אין מחלוקת כי על דרך הכלל דינם של אלה שחוטאים בעבירות של סחר בסם מסוכן דינם להיעצר עד לתום ההליכים נגדם.

אשר לאותן נסיבות חריגות שמאפשרות שחרור בעבירות סחר אציין בקצרה כי ראשית מדובר במשיב צעיר בן 25 ללא עבר פלילי. הסם המסוכן הנו מסוג חשיש וכי הכמויות המדוברות  נמוכות ביותר.

אין מחלוקת כי בין המשיב לסוכן היכרות מוקדמת וגם אם אין המדובר בחברי נפש יש בסיס למסקנה כי בין השניים היכרות ארוכה על בסיס שימוש וקניית סם. גם לדברי הסוכן ההיכרות בניהם נמשכת על פני שנים עקב נוכחות בשכונת מגוריו של המשיב.  בהקשר לאמור, השניים כאמור נפגשים במקרה  וכפי שעולה הסוכן אף נוטל חלק בהשבת פלאפון שנלקח מהמשיב

זמינותו של המשיב לסם אינה גבוהה כך נדמה שכן מהודעת הסוכן מיום 4.1.12  עולה כי זה התקשר למשיב "בתחילת הקשר" לברר לגבי סם וזה לא חזר אליו  ולא התקשר אליו. (עמ' 1 ש' 3-5). עוד לציין כי הוצאתה לפועל של העסקה הראשונה בכתב האישום נעשתה במקרה בשעה שחברו של הסוכן שוחח עם המשיב וזה ביקש לשוחח עם הסוכן לגבי הפנייה אליו ביחס לסם.

כך עולה כי ישנו  קושי ממשי להשיג את המשיב בטלפון ומספר רב של פעמים המשיב כלל לא עונה לשיחות. לו מעורבותו של זה בסמים הייתה עמוקה או אז היה עליו להיות זמין כחלק "משירות הלקוחות".

עיון בתמליל העסקה נשוא האישום השלישי מחזק את הסברה כי המשיב מספק הסם אגב השימוש שלו בסם וכי בין המשיב לסוכן קשר שהוא מעבר להיכרות שטחית. כך בין היתר ראה דברי המשיב לפיהם זה לקח עבורו 10 (גרם) וכך גם עבור הסוכן  10 (גרם). המשיב מראה לסוכן מה קרה לו בעין ובהמשך גם מציע לסוכן לבוא אליו ".. במקום להסתובב עם כל הזיינים האלה, מסבכים אותך כל יום אחי.." . מעבר לאלה, המשיב מייד משתף פעולה עם המשטרה ומספר על כל חלקו ביחס לאמור בכתב האישום.

התסקיר עצמו מפרט את נסיבות חייו של המשיב ובסופו של דבר  מציין כי מדובר כי מן המשיב נשקפת מסוכנות להישנות התנהגות פורצת גבולות מבלי לציין כי מדובר במסוכנות מן הרף הגבוה או ברף הבינוני.

בשל כל אלה, נדמה כי ענינו של המשיב בהינתן חלופה הולמת יכול להיכנס לגדרם של החריגים בפסיקה ביחס למי שמיוחס להם עבירה של סחר בסם.

כפי שהקדמתי, לאחר ששמעתי באופן בלתי אמצעי את המפקחים ואת תשובותיהם בפניי לא  מצאתי את החלופה המוצעת כראויה. דודתו של המשיב, איריס סבג שאמורה להיות המפקחת העיקרית כלל לא הייתה מודעת למעורבותו של המשיב בעולם הסמים ודבר זה הפתיעה אותה. דבריה אלו של עומדים בניגוד לאמור בתסקיר שבו עולה כי לכאורה זו מודעת היטב לשימושו של המשיב בסמים.

עוד מפקחת זו ציינה כי חלק מהתנאים להירתמותה לחלופת המעצר כרוך בכך שהוריו של המשיב (שלא נמצאו ראויים על-ידי שירות המבחן, ובמובן מסוים גם אינם נתפסים ככאלה בעיני המפקחת) יחליפו אותה בשעות שאינה נמצאת.

כך גם ציינה כי ברור לה החלופה אותה היא מציעה אמורה לכלול בתוכה רכיב טיפולי כאשר נכון למועד מתן התסקיר כל שצוין הוא שיש מקום להוצאת צו פיקוח מעצר ללא כל רכיב טיפולי קונקרטי שייתן מענה לבעיית ההתמכרות של המשיב לסמים. למעלה מן הצורך, בשעה שמידת השימוש שעושה המשיב בסם הנה יחסית גבוהה  (כפי שהדבר מוצא ביטוי בחומר הראיות ובתסקיר  ספק רב האם חלופה בא מצוי בין היתר ילד בן 8 הנה החלופה  מתאימה)

אשר לבת-זוגו של המשיב, גם כן זו הביעה פליאה מכך שהמשיב, כך הסתבר לה, משתמש בסמים באופן אינטנסיבי. זו אף אמרה כי המשיב שיקר לה והעלים ממנה עובדה זו. לציין כי המשיב והמתלוננת חיו ביחד עובר למעצרו והעובדה שהמשיב ניהל את אורחותיו ההתמכרותיים ללא משים משליכה באופן ישיר על יכולה לשמש עבורו כעת כמפקחת. עוד אציין כי התרשמות בית המשפט  ממנה היא כי זו של בית-המשפט אינה יכולה לשמש כגורם מציב גבולות עבור המשיב. אשר לאחיו של המשיב, מעבר לכך שלא ידע על עומק מעורבותו של המשיב בסמים, עובד כמנהל צוות ב"אורנג'" וכן לומד משפטים. משכך, ספק עד כמה זה יוכל להוות חלק מהחלופה בהינתן עיסוקיו הרבים, חרף הצהרותיו בפניי.